עיסקת מקרקעין כגון: רכישת בית או לחילופין מכירת נכס מהווה את אחת העסקאות החשובות והמשמעותיות ביותר בחייו של אדם, בממוצע אדם מבצע בין שתיים לשלוש עסקאות כאלו בחייו.
לפני רכישת בית הקונה חייב לבצע בדיקות מקדימות שיאפשרו ללמוד את טיב הנכס הנמכר כולל גילוי של פגמים קיימים, בדיקת מצבו הפיזי והמשפטי של הנכס, מידת התאמתו למטרה שלשמה הוא נרכש, בדיקת ליקויים והיחס בין התמורה המשולמת על הנכס לבין מצבו בפועל.
כמו כן על הקונה לוודא כי הנכס בנוי בהתאם לתנאי ההיתר, קיומו של טופס 4 ולעיתים נדרשת גם תעודת גמר, טופס 5, העדר עיקולים ורישום זכויות מגבילות על זכויות הנכס, ושלא מדובר במבנה מסוכן כן מאפשרות הבדיקות המקדמיות לוודא שלא מתנהלים הליכים משפטיים בגין הנכס כמו לדוגמא בעקבות חריגות בניה וכדומה, חשוב לציין כי במקרים מסוימים התגלות של כל אחד מהגורמים הנ"ל לאחר שנחתם הסכם המכר (או לחלופין בשלב של משא ומתן מתקדם) עשוי לגרום להפרה של התחייבויות המוכר ואף להפרה יסודית.
חשוב לציין שיש לטפל בהכשרה או הסרה של חריגות בנייה לרבות קירוי פרגולות, מחסנים, גבהים, מפתחי חלונות, התאמת חזיתות, ועדיף לסכם על כך במסגרת חוזה המכר.
חברת נשר נדל"ן מחויבת לאמינות מלאה ופועלת במיומנות, בנאמנות ובהגינות, ואנו נוקטים בכל האמצעים המקובלים כדי לקבל מידע מהותי על הנכס, כמובן שהמידע כולו מועבר לקונה הפוטנציאלי בשקיפות מלאה, כולל שיתופו בכל מידע שיש בידינו בעניין מהותי הנוגע לנכס. אנו גם מיידעים את הרוכש הפוטנציאלי אודות נקודות התורפה בעסקה, ככל וישנן כאלו, וכן גילוי נאות בכל אינפורמציה הנוגעת לעסקת המכר.
נשר נדל"ן מעמידה לרשות לקוחותיה עו"ד ונוטריון מומחה העוסק בחוזי מכר ועסקאות נדל"ן למעלה מעשרים שנה, ומעניק ייעוץ וליווי משפטי מקצועי לכל אורך התהליך עד לסגירת העסקה בשעה טובה.
אל מול חובת הבדיקות מצד הקונה, ניצבת חובת הגילוי החלה על כל אחד מהצדדים, אך בייחוד על המוכר. חובת הגילוי מחייבת כל צד לגלות פרטים מהותיים ביחס לעסקה שהצד השני לא יכול לגלות בקלות יחסית.
חובת הגילוי אינה מטילה על המוכר אחריות לגלות כל פגם וכל חסרון הקיים בנכס, אלא רק פרטים שהרוכש לא יכול לגלות באמצעות בדיקה סבירה. יחד עם זאת החוק מטיל על כל אחד מהצדדים להתנהל בתום לב, במיוחד בשלב הטרום חוזי.
אף שחובת הגילוי חלה על כל אחד מהצדדים לעסקה, עיקר האחריות ביחס לחובה זו חל על הצד שמוכר את הנכס וזאת מכיוון שלמוכר מירב הזיקה לנכס, ומשכך יש ביכולתו לדעת את מירב הפרטים הרלוונטיים לעסקה. במיוחד כאלה שהצד השני לא יכול לגלות ללא השקעת משאבים וכספים רבים.
בייחוד בעסקאות של בתי יוקרה גישה זו, המטילה חובת גילוי על מוכר הנכס באה בת בבת ואף לפעמים מחליפה הנוהג שהיה קיים בעבר לפיו "יזהר הקונה". כך שבמקום לצור אחריות מוגברת על הקונה לבירור טיב הנכס הנמכר וגילוי פרטים אודותיו מתבצע שיתוף ביחס לאחריות לשיתוף פרטים מהותיים.
לדוגמא, לא מצופה מהמוכר כי יצהיר בפניי הרוכש על כל פגם הקיים בנכס הנמכר. לדוגמא: הימצאות הנכס באזור סואן, לעומת זאת, ישנה חובת גילוי על כוונות להפוך את האזור המיועד מאזור שקט ופינתי לנתיב תחבורה ראשי. וכן תכניות עתידיות בקרבת מקום שעלולות לגרום למפגע ציבורי וסביבתי ובכך גורם לירידת ערך הנכס.
יישוב טוב !